הצלחה - להיות מי שנועדת להיות, ואין מוצלח ממך
המאמר האחרון בסדרה ולא סתם בחרתי לשמור את ההצלחה לסוף, כי אחרי שדיברנו על אהבה, בריאות, שלום, תודה ואושר, עכשיו אפשר לשאול את השאלה הזו בצורה אחרת לגמרי: מה זו בכלל הצלחה?
ההגדרה שמקבלים מבחוץ
בתחום שלנו יש הגדרות ברורות לכאורה להצלחה. קיבלת הסמכה ISO 13485. עברת ביקורת FDA ללא הערות. אושר לך 510k. קיבלת CE Marking. אלה ציוני הדרך שמדווחים עליהם בהודעות לעיתונות, שחוגגים בחדר הישיבות, שמוסיפים ל-LinkedIn עם הרבה אימוג'י.
ואני לא אומרת שהם לא הצלחות. הם כן. הם פרי עבודה רבה ומאמץ אמיתי.
אבל הם לא כל הסיפור.
ההצלחה שאף אחד לא מודד
יש סוג אחר של הצלחה שקורה בתחום שלנו כל הזמן, ואף אחד לא כותב עליו פוסט בלינקדאין.
המוצר שיצא לשוק ולא גרם לאירוע שלילי שדורש דיווח לרשויות, כי מישהו בדק, ובדק שוב, ושאל שאלה אחת נוספת שגרמה לשינוי קטן בתכנון שמנע בעיה. המטופל שקיבל מכשיר שפעל בדיוק כמו שצריך, בזמן שצריך, כי שרשרת האספקה נוהלה נכון. הצוות שהכין את הארגון לביקורת חיצונית קשה ויצא ממנה לא רק ללא ממצאים קריטיים, אלא עם ביטחון עצמי חדש ביכולות שלו.
אלה הצלחות. הן פשוט שקטות יותר.
"להיות מי שנועדת להיות"
המשפט על הקופסה אומר משהו מדויק מאוד: לא להיות הכי טוב. לא להיות הכי מהיר. לא לנצח את המתחרים. להיות מי שנועדת להיות.
זה הבדל עצום.
הצלחה לפי הגדרה חיצונית היא תמיד יחסית. תמיד יש מישהו עם יותר הסמכות, יותר לקוחות, יותר שנות ניסיון, יותר קולגות מרשימים. המשחק הזה לא נגמר. וכשרצים אחרי הגדרה חיצונית של הצלחה, אף פעם לא באמת מגיעים לשום מקום.
הצלחה לפי הגדרה פנימית שואלת שאלה אחרת: האם אני עושה את העבודה שאני אמורה לעשות, בצורה שאני יכולה לעשות אותה, ועם הכוונה הנכונה?
מה זה אומר ביום יום שלי כיועצת
אני עצמאית כבר שנים. ובמשך הזמן הזה היו לי תקופות שבהן הסתכלתי על קולגות אחרות ושאלתי את עצמי למה הן מצליחות יותר - יותר לקוחות, יותר ניראות, יותר הכנסה.
וגיליתי משהו מעניין. כל פעם שניסיתי להעתיק מה שהן עושות, זה לא עבד. לא כי הגישה שלהן לא טובה, אלא בגלל שהיא לא שלי.
ההצלחה שלי נראית אחרת. היא מגיעה ממקום של עומק. מעבודה עם לקוחות שאני מאמינה בהם, לא בהכרח הכי הרבה לקוחות. מלהיות יועצת שנמצאת שם לאורך זמן, לא רק בפרויקט הראשוני. ממתן ערך אמיתי, גם כשזה אומר להגיד ללקוח משהו שהוא לא רוצה לשמוע.
זו ההצלחה שלי. וכשאני פועלת לפיה, העבודה מרגישה לי נכונה.
הצלחה בארגון לפי אמות מידה אמיתיות
אם היינו מגדירים מחדש הצלחה של מחלקת איכות בארגון של מכשור רפואי, מה היינו מכניסים לשם?
לא רק אפס ממצאים קריטיים במבדק, אלא גם: האם הצוות שלנו יודע להתמודד לבד עם מצב חדש שלא כתוב בנוהל? האם אנשי הייצור מדווחים על חריגות מרצונם כי הם מבינים למה זה חשוב? האם כשיש שינוי רגולטורי, הארגון קולט אותו ומגיב בזמן סביר בלי להפוך את זה למשבר?
אלה מדדי הצלחה של מערכת איכות בוגרת. הם נבנים לאורך זמן.
ואין מוצלח ממך
החלק השני של המשפט הוא האמיץ ביותר: "ואין מוצלח ממך".
לא "תהיה הטוב ביותר". לא "תנצח את כולם", אלא "אם אתה מי שנועדת להיות, אתה כבר מוצלח".
אין גרסה מוצלחת יותר שלך שמסתובבת בחוץ.
בתחום שלנו, שבו תמיד יש עוד תקן לדעת, עוד רגולציה להכיר, עוד ביקורת להתכונן אליה, קל מאוד להרגיש שזה אף פעם לא מספיק. שתמיד אפשר לדעת יותר, לעשות יותר, להיות יותר.
והאמת היא שכן, תמיד יש עוד מה ללמוד. אבל זה לא אומר שאתה לא מספיק עכשו. זה לא אומר שאתה לא מצליח.
סוף הסדרה, ולא באמת סוף
שש אמירות על קופסת מתנה. אהבה, בריאות, שלום, תודה, אושר, הצלחה. כשקראתי אותן בפעם הראשונה, חשבתי שהן יפות. כשחשבתי עליהן בהקשר של העבודה שלנו, שלי, הבנתי שהן לא סתם יפות. הן מדויקות.
כי בסוף, מה שאנחנו עושים בעולם האיכות והרגולציה הוא לא רק לעמוד בדרישות. זה לשמור על בני אדם. זה לבנות ארגונים שפועלים בשלמות. זה להכיר תודה על מה שעובד. זה למצוא משמעות בעבודה השקטה שאף אחד לא רואה. וזה להיות בדיוק מי שנועדנו להיות, לא יותר, לא פחות.
ואין מוצלחת ממך.
