סעיף 61.10 ב-EU MDR: מתי מותר להחליף נתונים קליניים בנתונים לא-קליניים, ומה הנוטיפייד בודי באמת בודק

אחד הנושאים שמעסיקים יצרנים רבים בדרך לעמידה ב-EU MDR הוא שאלה פשוטה לכאורה: האם אפשר לבסס את ההערכה הקלינית על נתונים לא-קליניים בלבד? הכוונה היא לנתוני מעבדה, בדיקות ביצועים, מידול חישובי, בדיקות שימוש מדומה, ולא על מחקרים קליניים בבני אדם.

התשובה היא כן, בתנאים מסוימים. הבסיס הרגולטורי הוא סעיף 61(10) ב-EU MDR.

אבל בפועל, הדרישות שהנוטיפייד בודי מציב מורכבות בהרבה ממה שנדמה בקריאה ראשונה של הסעיף.

Team-NB, האיגוד האירופי של הנוטיפייד בודיז, פרסם עמדה מקצועית בנושא (Clinical Evaluation Based on Non-Clinical Data, Version 1, אפריל 2026). המסמך הזה הוא המדריך הטוב ביותר שיש כרגע להבין מה הנוטיפייד בודי מחפש כשהוא בוחן הצדקה לפי סעיף 61(10).

מי שמכין מסמכים טכניים לאישורי MDR וחושב להשתמש בנתיב הזה, רצוי שיקרא אותו.

ההבדל בין סעיף 61(1) ל-61(10)

נקודת המוצא של ה-MDR ברורה: סעיף 61(1) קובע שאישור עמידה בדרישות הכלליות לבטיחות וביצועים (GSPRs) חייב להתבסס על נתונים קליניים. זה הכלל, לא החריג.

סעיף 61(10) הוא נתיב חריג. הוא לא משנה את מטרות ההערכה הקלינית, רק את סוג הנתונים שמשמשים להשגתן.

המטרה זהה: להוכיח בטיחות, ביצועים ויחס תועלת-סיכון מקובל.

ההבדל הוא שבמקרים מסוימים, עם הצדקה מתאימה, אפשר להגיע לאותה מטרה דרך נתונים לא-קליניים מאומתים ומייצגים.

מה נחשב נתון לא-קליני לצורך סעיף 61(10)?

Team-NB מגדירה שלוש קטגוריות:

• בדיקות שימוש מדומה (simulated use), מבחני בעלי חיים ומבחני גווייה (cadavar) עם מעורבות של אנשי מקצוע רפואיים

• מבחני bench ובדיקות ביצועים, עמידה בתקנים

• הערכת ביצועים in vitro, ex vivo, in silico, מידול חישובי

מה היצרן חייב להוכיח

כאן הרבה יצרנים טועים. ההצדקה לפי סעיף 61(10) היא לא עניין של שתי שורות שאומרות שנתונים קליניים "קשים לאיסוף" או "לא זמינים". Team-NB מדגיש במפורש: אלה לא טיעונים תקפים.

ההצדקה חייבת להסביר בפירוט מדוע נתונים קליניים אינם מתאימים לבדיקת פרמטרי הבטיחות והביצועים של המכשיר הספציפי.

המשמעות היא שהיצרן צריך:

1. להגדיר את הייעוד המיועד לפי סעיף 2(12) ונספח II, סעיף 1.1 של ה-MDR, ולזהות בהתאם את פרמטרי הבטיחות והביצועים הרלוונטיים, יחד עם תופעות הלוואי האפשריות וקריטריוני קבילות של יחס התועלת-סיכון.

2. לציין לגבי כל פרמטר איזו שיטת מדידה מתאימה לו לפי state of the art הנוכחי, קלינית או לא-קלינית.

3. להוכיח שמסקנת יחס התועלת-סיכון לא תלויה כלל בנתונים קליניים כהגדרתם בסעיף 2(48).

הנקודה המכרעת היא: אם גוף הנתונים הלא-קליניים מקיף ומייצג, והשאלה הרגולטורית היא האם נתונים קליניים נדרשים לאימות הפרמטרים, ניתן לבסס את ההצדקה. אם state of the art מראה שהשגת היעד הקליני מצריכה מידע שנוצר מהשימוש בפועל במכשיר על מטופלים, חייבים ללכת לפי סעיף 61(1).

מה הנוטיפייד בודי בודק: שלושת הקריטריונים

Team-NB מסביר שהצדקה תקפה חייבת לטפל בשלושה תחומים ביחד. ההחלטה מתבססת על כולם יחד, לא על כל אחד בנפרד.

1. ביצועים קליניים וטענות

הנוטיפייד בודי רוצה להבין איזה תפקיד ממלא המכשיר בסביבה הקלינית, אם הביצועים שלו קריטיים להצלחת ההתערבות, ואיך הוא תורם לשיפור בריאות המטופל.

שאלות מנחות:

• ככל שהמכשיר פחות קריטי להצלחת ההתערבות, כך יישום 61(10) סביר יותר. לדוגמה: אביזר שאינו משפיע ישירות על תוצאות בריאותיות.

• ככל שהמאפיינים האישיים של המטופל פחות משפיעים על הצלחת המכשיר, כך 61(10) יותר ישים.

• ככל שהפוטנציאל להשפיע על תוצאות בריאותיות גדול יותר, כך 61(10) פחות סביר.

• מכשיר שלא גורר החלטת טיפול מיידית מתאים יותר לנתיב 61(10).

• אם state of the art מגדיר פרמטרי בטיחות וביצועים על בסיס נתונים קליניים, 61(10) לא יתקבל.

• טענות קליניות מפורשות ("המכשיר יפחית כאב") או מרומזות אי אפשר לאשר ללא נתונים קליניים.

• אם הנתונים הלא-קליניים מייצגים את כל מצבי המחלה, סוגי הרקמות, האוכלוסיות ומשתמשי הקצה הרלוונטיים, 61(10) יותר ישים.

נקודה חשובה: אסור להצהיר שהמכשיר לא מספק שום תועלת קלינית. כל מכשיר רפואי חייב להציג תועלת קלינית מוגדרת, אחרת לא ניתן לבצע ניתוח תועלת-סיכון, ואז ההגדרה של המכשיר כ-MDR בכלל עומדת בסימן שאלה.

2. אינטראקציה בין המכשיר לגוף האדם

הנוטיפייד בודי בוחן את טבע ומידת המגע בין המכשיר לגוף. חשוב לציין שהאינטראקציה לא מוגבלת למגע פיזי בלבד, כמו למשל מכשירי בינה מלאכותית שמשפיעים על תהליכים קוגניטיביים.

שאלות מנחות:

• ככל שהמכשיר פולשני יותר, 61(10) פחות ישים.

• ככל שהרקמה רגישה יותר, 61(10) פחות סביר.

• אם אין מגע כלל, או מגע עם עור שלם (intact) בלבד, 61(10) יותר סביר. מגע ממושך עם עור פגוע או ממברנה רירית בדרך כלל סותר את הנתיב הזה בשל סיכונים כמו תגובות אלרגיות ונזק רקמתי.

• ככל שמשך המגע קצר יותר, 61(10) יותר ישים.

• מכשירים בקשר ישיר עם מערכת העצבים המרכזית, הלב או מערכת הדם אינם כשירים לסעיף 61(10) כלל, בשל כללי הסיווג של נספח VIII.

• ככל שהאינטראקציה עם הגוף מכניסה משתנים ספציפיים למטופל, 61(10) פחות ישים.

• אם אפשר להוכיח מנתונים לא-קליניים שאין השפעה שלילית על המטופל, 61(10) יותר ישים.

3. ניהול סיכונים

כאן הנוטיפייד בודי בודק אם הסיכונים מובנים ומקובלים על הקהילה הרפואית, ואם נתוני הבטיחות הלא-קליניים מייצגים את כל מצבי השימוש האפשריים.

שאלות מנחות:

• ככל שהסיכונים הקליניים הגרועים ביותר רלוונטיים יותר קלינית, 61(10) פחות סביר.

• אם הנתונים הלא-קליניים מייצגים את כל מצבי המחלה, האוכלוסיות וסוגי הרקמות, 61(10) יותר ישים.

• אם לאחר הפחתת כל הסיכונים נדרשים נתונים קליניים כדי לקבוע אם הם מקובלים אל מול תועלת המכשיר, 61(10) לא יחול.

ליקויים נפוצים שהנוטיפייד בודי מזהה

זה החלק שיצרנים ומי שמכין מסמכים עבורם צריכים לשים לב אליו במיוחד. Team-NB מפרט את הטעויות שחוזרות שוב ושוב.

ניתוח state of the art

• ניתוח state of the art בכלל לא כלול ב-CER

• הניתוח לא מגדיר בבירור אילו פרמטרי בטיחות וביצועים רלוונטיים לפי הרפואה המבוססת ראיות

• היצרן לא בוחן נתונים קליניים קיימים עבור מכשירים דומים

• סיכוני המכשיר לא מוגדרים על בסיס state of the art

הצדקת היצרן

• ההצדקה מסתכמת בחזרה על לשון סעיף 61(10) מבלי להסביר למה נתונים קליניים אינם מתאימים

• היצרן מפעיל את 61(10) בשל היעדר נתונים קליניים, ולא בשל אי-התאמתם

• שימוש בנתוני שימושיות (usability) במקום נקודות קצה קליניות רלוונטיות

• הצהרה שלמכשיר אין ייעוד קליני רלוונטי, טעות שנפוצה במיוחד לגבי כלים כירורגיים ואביזרים

על הנקודה האחרונה: הנוטיפייד בודי מציין שהייעוד הקליני הרלוונטי של כלי כירורגי שמשמש בשילוב עם מכשיר אחר הוא הצלחת ההליך. יצרנים רבים טועים כשהם מצהירים שלכלי אין ייעוד קליני, וזו טעות שמעוררת שאלות לגבי הגדרת המכשיר בכלל.

ההערכה הקלינית עצמה

היצרן מפעיל 61(10) אבל גם כולל נתונים קליניים בהערכה.

Team-NB מבהיר: ברגע שהאישור מבוסס על נתונים קליניים, 61(10) לא רלוונטי.

61(10) תקף רק כאשר האישור מתבסס על נתונים לא-קליניים בלבד.

יש כאן הבחנה עדינה: אם נתוני PMS כמו תלונות ודיווחים, או נתוני ניסוי קליני על טכניקה כירורגית שהכלים שבה עוקרו על ידי המכשיר הנבחן, לא מוסיפים ערך לאישור, 61(10) יכול להישאר בתוקף. אבל אם ניתן להסיק מנתוני ההליך הקליני על בטיחות וביצועי המכשיר, 61(10) לא יחול.

ליקויים נוספים:

• ה-CER לא כולל דיון בנתונים הלא-קליניים ואיך הם תומכים בעמידה ב-GSPR 1 ו-GSPR 8

• הצהרה שהמכשיר לא מספק תועלת קלינית

PMS ו-PMCF

• לא קיימת תוכנית PMS, או שפעילויות PMCF כלליות לא מתוכננות

• לאחר שיווק המכשיר, היצרן מתכנן לאסוף נתונים קליניים דרך PMCF ספציפי, ללא הסבר לגישה הזאת

מה לגבי תיעוד ו-PMCF

ה-MDR לא מבחין בין מכשירי 61(10) ומכשירים אחרים בכל הקשור לדרישות תיעוד ההערכה הקלינית.

מכשיר 61(10) זקוק לחבילת הערכה קלינית מלאה, כולל מעקב לאחר שיווק.

החריג היחיד: PMCF ספציפי (Annex XIV, Part B, 6.2(b)) בדרך כלל לא נדרש עבור מכשירי 61(10), וצריך להצדיק את זה בתוכנית ה-PMS לפי נספח III, סעיף 1.1 ב'. פעילויות PMCF כלליות כמו סקירת ספרות ומשוב משתמשים כן נדרשות בדרך כלל.

יש כאן גם נקודה עדינה: אם לאחר השיווק מצטברים נתונים קליניים על המכשיר דרך מערכת ה-PMS, אפשר להשתמש בהם לעדכון ההערכה הקלינית, אבל הם לא בהכרח מבטלים את תחולת 61(10). השאלה המכרעת היא האם האישור תלוי בנתונים קליניים. אם לא, 61(10) יכול להישאר בתוקף.

לא קיימת רשימה קבועה של מכשירים לפי 61(10)

Team-NB מדגיש שלא ניתן להגדיר רשימה קבועה של מכשירים שיהיו כשירים לנתיב 61(10), בדומה לרשימת ה-WET devices לפי 61.6(b).

הסיבה פשוטה: אפילו מכשיר "פשוט" ממשפחה IIa/IIb יכול לשמש לטווח רחב מאוד של שימושים קליניים, עם טענות שונות לחלוטין. הכשירות לסעיף 61(10) נקבעת לפי הייעוד המיועד הספציפי של כל מכשיר בנפרד. הנוטיפייד בודי מחליט על בסיס case-by-case.

מה זה אומר בפועל

אם אתם עובדים על מסמכים טכניים ושוקלים להשתמש בסעיף 61(10), הנה מה שצריך להיות בסדר העדיפויות שלכם:

• ניתוח state of the art קודם לכל. הוא קובע אילו פרמטרים רלוונטיים, ואם הפרמטרים האלה נמדדים קלינית, בדרך כלל, ההצדקה תיפול. ניתוח שטחי של state of the art הוא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לדחיית ההצדקה.

• ההצדקה חייבת להיות מהותית. לא אמירה כללית שנתונים קליניים לא זמינים. הצדקה מפורטת שמסבירה, עבור כל פרמטר, למה שיטות לא-קליניות מספיקות ומה הנתונים הלא-קליניים מוכיחים.

• שלושת הקריטריונים מוערכים ביחד. לא מספיק להיות חזק בקריטריון אחד. הנוטיפייד בודי מסתכל על התמונה כולה.

• PMCF ספציפי ו-61(10) לא הולכים יחד. אם התוכנית כוללת איסוף נתונים קליניים לאחר השיווק, זה מעלה שאלות האם 61(10) היה הנתיב הנכון מלכתחילה.

• ההצדקה חייבת להתעדכן. הנוטיפייד בודי מצפה שהיצרן יחזור ויעריך את ההצדקה לאורך תקופת האישור. אם state of the art משתנה, או אם מתפרסמים נתונים קליניים חדשים על מכשירים דומים, יכול להיות שצריך לעבור ל-61(1).

עמדת Team-NB היא מסמך עבודה לכל מי שעוסק בהכנת מסמכים טכניים לפי EU MDR. היא לא מקלה על הנתיב של 61(10), אלא מבהירה בדיוק מה נדרש. מי שבונה את ההצדקה לפי השאלות והקריטריונים שנוטיפייד בודיז מפרטים, יגיע לתוצאה טובה יותר בתהליך האישור.